תובנות חדשות על תודעה והשתקפות עצמית באמצעות משוב זמני.
זהו מאמר נלווה ל:
הרבה מונחים אולי לא מוכרים לך שהשתמשתם כאן מוסברים בסדרת המאמרים "Superluminal" המוצגת למעלה ↑.כמה מושגים במאמר זה כאן ילעגו על ידי תיאורטיקנים. אני לא מודע למדענים האלה כי אנחנו מדברים על תוצאות ניסויים וחווייתיות, לא על תיאוריה.
תיאוריית WETCOW (Wealy-EvanescenT COrtical Waves) מציע קשר חדש בין גלים נעלמים על-לומינליים- תופעות קוונטיות שנצפו בניסויים כמו אפקט נימץ - והופעתה של התבוננות עצמית, qualia, ו תודעה. להלן סקירה מזוקקת של עמודי התווך הרעיוניים שלה:
- אוונסנט סופרלומינלי גלים ואפקט נימץ:
- גלים אלה, שנחקרו בניסויי מנהור קוונטיים (למשל, מערך המנסרה הכפולה של Bose), מציגים התפשטות מהירה יותר מהאור. בְּעוֹד מידע קלאסי מועבר בצורה סופר-לומית!, מצבי היעלמות מאפשרים גם העברת אנרגיה על פני מחסומים, כאשר מהירויות הפאזה עולות c.
- "אפקט נימץ" מצביע על כך שגלים כאלה יכולים ליצור מתאמים חולפים, לא מקומיים במרחב-זמן, המתוארים כאן כ"ערוץ אחורי לעבר." כל השתקפות או אירוע מנהור עלולים להחזיר אות חלקי, ולאפשר למערכות "להסתכל אחורה" באופן זמני.
- תודעה כמראה זמנית:
- השתקפות עצמית- סימן היכר של תודעה - ממוסגר כתהליך שבו המוח ממנף מצבי התעלמות על-לומינליים כדי ליצור לולאת משוב. ה"קצה מוביל של התודעה"מוצע להתגורר בחזית גל מתחמקת, המאפשרת לקווליה (חוויה סובייקטיבית) להתעורר לא מהעבר אלא כ לְעַתִיד תופעה.
- זה מאתגר מודלים קלאסיים שבהם התודעה מפגרת מאחורי פעילות עצבית. במקום זאת, qualia עשוי להופיע על גבול האפשרויות העתידיות, עם גלים מתחמקים המאפשרים חקירה עצמית רטרו-סיבלית ("למה בחרתי בזה?").
- קורלציות נוירוביולוגיות:
- גלי קליפת המוח ("פרות" בראשי התיבות) או גלי מוח יכולים לארח תופעות כאלה. מבנים כמו העיניים (במטפורה כ"מראות לנשמה") או רקמות עצביות שכבות עשויות לפעול כמובילי גל, להגביר מצבי התעלמות.
- השמיים מבחן זיהוי עצמי במראה- סמן למודעות עצמית במינים מסוימים - משערים כי תלוי בדינמיקה זו, שעלול להתרחב גם לבעלי חיים כמו פרות.
- ביולוגיה קוונטית ואי יציבות זמנית:
- ריקבון רדיואקטיבי בגוף (למשל, אשלגן-40) ושדות אלקטרומגנטיים אנדוגניים (פוטונים) מציגים סטוכסטיות קוונטית. אלמנטים לא יציבים עשויים לשפר את הרגישות להשפעות רטרו-סיבתיות, תוך התאמה לשימוש במעבדה במחוללי מספרים אקראיים קוונטיים.
- דואליות גל-חלקיק מדגישה את דחיית התיאוריה של מודלים קלאסיים או גלים בלבד (למשל, ביקורת על קוסמוס הגל המגנטי של ג'ים בייכלר).
- פרדוקסים והשלכות:
- אם ה"עכשיו" של התודעה משלב הד קלוש של העתיד דרך ערוצים אחוריים על-לומינליים, הוא מטשטש סיבתיות ליניארית. זה מתיישב עם ניסויים בסגנון Libet, שבהם פעילות עצבית לא מודעת קודמת לכוונה מודעת, אך כאן ה"עיכוב" ממוסגר מחדש כתהליך זמני דו-כיווני.
לסיכום, WETCOW טוענת שהתודעה נובעת מכוריאוגרפיה קוונטית משחקי גומלין של גלים נעלמים על-לומינליים, המאפשרים השתקפות עצמית באמצעות משוב זמני עדין - ריקוד בין המרקם האלקטרומגנטי של המוח לבין קצה החלל-זמן עצמו. 🌌🐄
במונחים של הדיוט:
אני מאמין שהתודעה היא תופעת שדה אלקטרומגנטי (ג'ונג'ו מקפאדן).
A “brainwave” is an electromagnetic wave. Brainwaves travel along neuronal pathways. These waves encounter synapses and ganglia. Brainwaves also emit a field. When these electromagnetic fields travel through the highly complex geometry of real brain tissues, they produce evanescent waves.
The “evanescent” waves are very weak, and extend only for a very small distance (millimeters of fractions thereof) from their point of origin. Real-world experiments have shown that they travel faster than light and do transmit information (גינתר נימץ).
According to Einstein’s theory of special relativity, anything that travels faster than light travels back in time.
קו מחשבה לְנַסוֹת
אנחנו ממש הולכים לקחת את הוולקן אקספרס. https://www.vulkan-express.de/en/ איינשטיין אהב לעשות ניסויי מחשבה כדי להמחיש את ההיגיון שלו לעצמו ולאחרים. מצאתי דרך לעשות זאת גם עבור תיאוריית גלי המוח המהירים מהאור.
רפלקציה עצמית כפונקציה של מחשבה על-לומינלית 🐄
באופן פרדוקסלי, הכתבה הבאה בת שבע שנים על מחשבה על-לומינלית מזכיר את "פרות", שיכול להיות ראשי תיבות של "גלי קליפת המוח" או גלי מוח, כחמש שנים לפני הצגת תיאוריית WETCOW. גלים מתעלמים על-לומינליים מקלים על השתקפות עצמית, שהיא חיונית לחוויית האיכות והתודעה. עם זאת, מה אם qualia לא מתרחשת בעבר אלא במקום זאת בעתיד? הקצה המוביל של התודעה, המיוצג על ידי qualia, מיישר קו עם הגל הנעלם, שיכול להסתכל אחורה ולהרהר על פעולותיו (אולי קשור לפוטנציאל הפעולה?).
אם הייתם שואלים מדוע כללתי פתאום פרות במאמר על תודעה על-לומינלית בשנת 2018, אני חייב להתוודות שדמותה של פרה (🐄) הופיעה במוחי באופן בלתי צפוי.
היזהרו מהפרה
השווה זאת לתמונה זו משנת 2023 משמאל. העברת המחשבה מההווה לעבר צפויה בתופעות על-לומינליות. האם חווינו ראיית רוח או סוג של צפייה מרחוק זמנית?
הטקסט לעיל הוא פרשנות וניסוח מחדש של המאמר הבא משנת 2018 (ארכיון פייסבוק):
במרץ 7, 2018
רמת תפקוד זו נקראת מחשבה על-לומינלית.
תיאוריות מסוימות מנבאות ערוץ אחורי לעבר כדי להיות מסוגלים לשקף עצמי ולפתח תחושת קוואליה, מודעות עצמית, גם תודעה.
זה מתאפשר על ידי ה-Nimtz Effekt, תהליך מנהרה קוונטית המאפשר שידור אות על-לומינלי לאורך זמן קצר מאוד, בהתאמה.
ההשפעה מתוארת בניסוי מנסרת Bose, כהשתקפות מוחלטת בפריזמה כפולה.
ההשפעה הכוללת בתיאוריה החדשה היא שבכל פעם שמתרחשת השתקפות, חלק זעיר מהמידע משתקף לחלוטין בשבריר של גל אל העבר.
נימץ הדגים את ההשפעה גם על מובילי גל ודפי פרספקס, אבל זה לא תועד היטב בסיקור החדשותי הרשמי.
נימץ תיאר את התנהגותם של מצבים נעלמים.
בתרגום פשוט זה אומר התנהגות של גלים בפרקי זמן קצרים מאוד.
אולי מבנה במוח?
כמו לאפשר רפלקציה עצמית.
כשאנחנו מסתכלים במראה אנחנו רואים השתקפות ומתחילים להבין שזה אנחנו.
הרבה ספרות נכתבה על התכונה הייחודית הזו, שאינה משותפת למינים רבים (אבל בהחלט יש).
אולי גם פרות.
זה סימן אחד לתודעה.
יש אחרים, ומכאן.
לעיניים עשוי להיות מבנה לכך.
הם נקראים גם המראה לנשמה.
לפני שמחשבה מגיעה לתודעתנו, אזורים במוח שלנו כבר החליטו על דרך פעולה. אנחנו ממש חיים בעבר, במודע, בשבריר שנייה.
ככל שאלמנט לא יציב יותר, כך הוא בולט יותר לעניין זה. מסיבה זו מחוללי מספרים אקראיים קוונטיים נמצאים בשימוש בהגדרות מעבדה.
תמיד יש אטומים שמתפרקים בגופנו.
כאשר זה קורה משתחררים רדיואקטיביות בצורה של גלים אלקטרומגנטיים. (אבל זה לא התהליך היחיד שבו נוצרים גלים אלקטרומגנטיים בגופנו.)
אז אנחנו מדברים על גלים אלקטרומגנטיים, שהם צרורות אנרגיה הנקראים פוטונים. פוטונים נמצאים בכל מקום.
כאן יש לנו את דואליות הגל/חלקיקים.
תיאוריה של הקוסמוס אינה יכולה להתבסס אך ורק על מודל גלים של גלים מגנטיים. (בתגובה ל ג'ים בייכלר)