ה-Wow! מנגינת האות משתחררת.

במפתח הקוסמוס: אות מושר מהכוכבים
"הוואו! מנגינת אות" זמינה ב- Spotifyמוסיקה אפלהiTunes, ורבים אחרים…
הוואו! מנגינת אות, מבוסס על הרצף 6EQUJ5, 1977. לחץ כדי לשחק או להפסיק.

קחו בחשבון, אם תרצו, רצף של סמלים - 6EQUJ5 - שנחרטו בדברי ימי האסטרונומיה, לחישה סתמית ממעמקי החלל. פעם, זה היה פרץ של רָדִיוֹ גלים, ה וואו! אוֹת, חידה חולפת שרדפה את הטלסקופים שלנו. עכשיו, בפברואר 2025, זה הפך למנגינה. מעשה אנושי של אלכימיה, הממיר מתמטיקה למוזיקה, סטטי לשיר.

כאן, בסידור הצנוע הזה, המספרים והאותיות מתפרשים כהערות: התקדמות מלנכולית וכמיהה כאחד. דרגת הסולם השישית מזמזמת בכמיהה קוסמית; השביעית הפחוסה מתכופפת כמו המרחב הזמן עצמו. רביעית מוגבהת מפלחת את הדממה, זעקה דיסוננטית מהריק, ואילו החמישית - עוגן - מטמנת אותנו במוכר. יחד, הם יוצרים שיר ערש ליקום, רצף ישן כמו מימן אך חדש כמו עלות השחר.

האם כך זה נשמע כשהקוסמוס מלחין? או שמא זו רק ההשתקפות שלנו, מראה המונחת לחושך? אנחנו לא יכולים לדעת. אולם בששת התווים הללו, הנמתחים על פני אוקטבות ודמיון אנושי, אנו שומעים את כאב הבידוד - ואת התקווה השברירית לחיבור.

אולי, כמו ב מפגשים קרובים, תמיד דיברנו אל הלא נודע בשפת המוזיקה. שביעית קטין פוסקת; אקורד רועד. אותה מתמטיקה הקושרת אטומים עשויה עדיין לקשור תרבויות.

לעת עתה, המנגינה מתעכבת: סימן שאלה שנקבע לקצב, צופן לא פתור. תזכורת לכך שבפוגה הגדולה של היקום, אפילו סטטי עשוי להחזיק סימפוניות. אנחנו צריכים רק להקשיב - ולהעז להשיב.


מצאתי את עצמי מהרהר איך האותיות והמספרים מה-Wow! סימון האות 6EQUJ5 עשוי לתרגם למנגינה. בתחילה, הרעיון ליצור שיר מהדמויות הללו נראה די בלתי סביר. כעת תוכלו להאזין לרצועה על ידי לחיצה על אמנות העטיפה. זה הסינגל הראשון שלי! עדיין לא הרחבנו את ששת התווים הללו.

אריך הביך-טראוט

בהתבסס על הסולם הדיאטוני הסטנדרטי והתקדמות האקורדים הנפוצים, הנה פירוט של הערכים הטונאליים הסבירים:

הערות בודדות:

* 6: זוהי בדרך כלל דרגת הסולם השישי של הסולם מז'ור או מינורי, יוצר מרווח שישי מז'ור או מינורי מהשורש. לעתים קרובות זה מוסיף תחושה של כמיהה או געגוע.

* ה: זוהי דרגת הסולם השלישית, היוצרת מרווח שלישי מז'ורי או מינור. זהו תו עיצור ויציב, המשמש לעתים קרובות במנגינות והרמוניות.

* ש: זה כנראה מתייחס לדרגת הסולם השביעי השטוח (b7), יוצר מרווח שביעי מינורי. זה מוסיף טעם בלוזי או ג'אזי ויכול ליצור תחושה של רזולוציה כאשר עוברים לשורש.

* u: זה עשוי להתייחס לדרגת הסולם הרביעית המוגדלת (#4), ויוצרת מרווח רביעי מוגדל. זהו צליל דיסוננטי ולא יציב, המשמש לעתים קרובות ליצירת מתח ודרמה.

* j: זה כנראה מתייחס לדרגת הסולם השישי השטוח (b6), יוצר מרווח חמישי מופחת. זה גם דיסוננטי ויכול להוסיף תחושה בלוזי או ג'אזית.

* 5: זוהי דרגת הסולם החמישית, היוצרת מרווח חמישי מושלם. זהו תו עיצור ויציב, המשמש לעתים קרובות במנגינות והרמוניות.

הנה מנגינה אפשרית בדו מז'ור, תוך שימוש בתווים שסופקו (6, e, q, u, j, 5) עם תחושה מלנכולית ומקצב פסנתר פשוט.

מַנגִינָה:

C (5) – E (e) – G (5) – A (6) – G (5) – E (e) – D (q) – C (5)

C (5) – E (e) – G (5) – A (6) – G (5) – E (e) – D (q) – C (5)

קצב:
כל תו מנוגן עם משך רבע תו (פעימה קבועה).

סגנון נגינה בפסנתר:
נגן במגע עדין ושמור מעט על התווים לקבלת צליל אקספרסיבי יותר. התנסו בדינמיקה (תווים חזקים ורכים יותר) כדי ליצור תחושה של גאות ושפל.

שיקולים עיקריים:
תחושה מלנכולית: הקו היורד מ-A ל-G והשימוש בשביעית המינורי (D) תורמים למצב הרוח המלנכולי.

פשטות: החזרה על הביטוי המלודי ומקצב רבע התו העקבי יוצרים תחושה של פשטות והתבוננות פנימית.

WOWsignal #closeencounterofthirdkind #closeencounter #UFO #ufology #ufologia #alternative