הלם פולסר - נקודת העיוורת הגדולה ביותר של המדע!

מדוע שיטת שש סיגמא אינה חלה על תיאוריות פולסרים?

פולסרים מטרידים מדענים כבר למעלה מ-50 שנה, ותעלומות רבות נותרו פתוחות. יש התוהים האם אותות קוסמיים אלה יכולים להיות למעשה משואות זרות ולא עצמים טבעיים.

שמעתם על כוכבי נויטרונים והבזקי המגדלור המדויקים להפליא של גלי רדיו. אבל האם ידעתם שהמומחים המובילים בעולם מודים בגלוי שהם עדיין לא יודעים איך - או אפילו למה - פולסרים פועמים? למרות יותר מחמישה עשורים של מחקר מסור מאז גילויים, היבטים בסיסיים של המנגנונים השולטים בפולסרים נותרו בלתי מובנים לחלוטין.

מה שלא יגידו לך

• 50 שנות "מדע מסתורי"
- פולסרים התגלו בשנת 1967 על ידי ג'וסלין בל ברנל.
הפולסרים הראשונים נקראו "LGM" עבור "אנשים ירוקים קטנים".
כי הם דמו לאותות אינטליגנטיים מכוונים של חייזרים.
- התגלית נשמרה בסוד במשך שנתיים, עד שניתן היה למצוא הסבר "טבעי".
– אך ביקורות מובילות מודות: "אין הסכמה לגבי האופן שבו פולסרים מייצרים קרני רדיו קוהרנטיות."
אפילו המודלים המגנטוספריים הכבדים שלהם הם "ספקולציות גרידא", אומרים האקדמאים.

ג'וסלין בל ברנל גילתה את הפולסרים בשנת 1967
ג'וסלין בל ברנל גילתה את הפולסרים בשנת 1967

• חידת "המרת אנרגיה"
כיצד כוכב נויטרונים מסתובב הופך את הסחרור שלו לאור וקרני רנטגן?
– מומחים מושכים בכתפיהם: "אנחנו לא יודעים היכן חלקיקים מואצים... או איך."

• סודות פנימיים נעולים היטב
– משוואת המצב של כוכב הנויטרונים? "סוד שמור היטב", אפילו בוויקיפדיה.
– אנחנו לא יכולים לשחזר את התנאים הצפופים במיוחד האלה על כדור הארץ – אז אנחנו טסים בעיוורון.

השאלה הגדולה שסטי לא תשאל

אם אנחנו כל כך תקועים מחפצים "טבעיים", האם נוכל כמה פולסרים הם למעשה משואות מלאכותיות - שתוכננו על ידי קרדשב המתקדם ביותר ציוויליזציה מסוג IIIדמיינו לרתום את אנרגיית הכוכב כדי ליצור מגדלורים מושלמים לטווח ארוך! האם זה לא מושג שמציע סולם קרדשב?

אך פרוטוקולי SETI דוחים את הרעיון מכל וכל:
• הם מתמקדים באותות רדיו חלשים ונוחים - לעולם לא במבנים-על הקורנים על פני שביל החלב.
• הם מעולם לא בדקו ברצינות האם "רעש" פולסרים יכול להיות קוד מורס קוסמי.

מה אם חלק מהפולסרים הם מגדלורים של ETI?

– תזמון מושלם, תפוקת כוח עצומה, אלומות מדויקות... נשמע כמו טכנולוגיה הנדסית!
חברה K-III יכולה "לצלצל" לכוכבי לכת במשך אלפי שנים, ואנחנו הנחנו שזו סתם פיזיקה שמשתוללת.

קריאה לכל ציידי הכוכבים

הגיע הזמן לשבור את הדוגמה. אנחנו צריכים:
1. בחן מחדש את נתוני הפולסרים לאיתור דפוסים נסתרים או אפנון מכוון.
2. הרחב את החיפוש של SETI כך שיכלול אותות פעומים בעלי עוצמה גבוהה.
3. להודות בבורות שלנו - ולאמץ רעיונות פרועים כדי לפתור את החידות הקוסמיות הללו.

עד שלא נעז לשאול האם פולסרים הם כרטיסי ביקור של חייזרים, נישאר תקועים בחושך - מחכים ש-ET יצלצל בפעמון שסירבנו לבדוק. האם לא הגיע הזמן שמישהו יחשוף את המחדל הגדול ביותר של האסטרופיזיקה?


מדענים על גבולות הידע של פולסרים

מעבר לבעיות הספציפיות שלא נפתרו בתוך תת-תחומים של מחקר פולסרים, ישנם מקרים רבים בהם מדענים משמיעים הצהרות מקיפות המכירות במפורש במצב הלא שלם של הידע הנוכחי בנוגע לאובייקטים אניגמטיים אלה.

מספר פרסומים ומשאבים מרכזיים מציינים ישירות את המגבלות בהבנתנו את הפולסרים:

Beskin, Chernov, Gwinn, & Tchekhovskoy (2015):

בסקירתם "רדיופולסרים", מחברים אלה מצהירים במפורש, "כמעט 50 שנה לאחר שהתגלו פולסרים רדיוניים בשנת 1967, הבנתנו את העצמים הללו נותרה חלקית". זוהי הודאה ברורה ורב-ממדית של מומחים המסכמים את התחום בפערים המתמשכים בידע.

הנקינס, רנקין ואיילק (2009):

המסמך הלבן "מהי הפיזיקה של פליטת רדיו פולסרים?" נפתח בהערכה גלויה: "למרות מאמץ תיאורטי ותצפיתי מדוקדק, הפרטים של האופן שבו כוכבי נויטרונים מסתובבים במהירות אלה מקרינים עדיין בגדר תעלומה." בעוד שההצהרה מתמקדת בקרינה, היא מרמזת על קשיים רחבים יותר בהבנת התהליכים המרכזיים.

Contopoulos, Kalapotharakos, & Kazanas (2014):

בספר "מגנטוספירה פולסרית סטנדרטית חדשה", מציינים המחברים, "למרות שפולסרים התגלו לפני כמעט חמישים שנה, הם עדיין נותרו עצמים כוכבים מסתוריים". הצהרה כללית זו מתמצתת את טבעם האניגמטי המתמשך של פולסרים.

נאס"א ב-PSR B0943+10:

כאשר דנים ב"פולסר התמוה" PSR B0943+10, מקור של נאס"א מציין כי "אסטרונומים... אינם בטוחים כיצד החלקיקים מופשטים מפני השטח של הכוכב ומואצים לאנרגיות גבוהות". התצפית על פעימות הרדיו/קרני ה-X ההפוכות שלו "הציתה מחדש את הוויכוח", דבר המצביע על כך שכל קונצנזוס קודם על התנהגות פליטה כזו נעדר או שברירי וכי המודלים הקיימים אינם מספיקים.

"אלקטרודינמיקה פולסרית: בעיה לא פתורה":

עצם הכותרת של תחום מחקר או מאמר ספציפי יכולה להיות משמעותית. אמנם קיים מאמר בנושא זה, אך הזיהוי הרחב יותר של "אלקטרודינמיקה פולסרית" כ"בעיה בלתי פתורה" הוא הודאה ישירה באתגרים מתמשכים. המקור עצמו דן בנושאים בלתי פתורים כמו "רעב מטען" ו"רעב זרם" במודלים אלקטרודינמיים, ומרמז שאלו תחומים שטרם יושבו במלואם.

משוואת המצב הלא ידועה (EoS):

"סוד שמור היטב"
אלמוני קריטי הוא משוואת המצב (EoS) של חומר בצפיפויות סופר-גרעיניות אלו. משוואת ה-EoS מתארת ​​את הקשר בין לחץ, צפיפות וטמפרטורה, והיא מכתיבה את התכונות המקרוסקופיות של כוכב הנויטרונים, כגון רדיוסו עבור מסה נתונה והמסה המקסימלית האפשרית שלו.

משוואת מצב כוכב נויטרונים, https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1387647310000564
משוואת מצב כוכב נויטרונים, https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1387647310000564

מקורות מרובים מצהירים באופן חד משמעי על חוסר הידע הנוכחי. ערך ויקיפדיה בנושא כוכבי נויטרונים, המשקף לעתים קרובות קונצנזוס של מומחים, טוען: "משוואת המצב של כוכבי נויטרונים אינה ידועה כיום". הערך מפרט כי אי ודאות זו נובעת מכך שהצפיפויות הקיצוניות בלתי ניתנות לשחזור במעבדות יבשתיות, ומידול תיאורטי חייב לשלב תורת היחסות הכללית כמו גם היבטים מורכבים של כרומודינמיקה קוונטית (QCD), מוליכות-על פוטנציאלית ונזילות-על של חומר גרעיני. הבנת ה-EoS מתוארת כ"בעיה מרכזית ולא פתורה בפיזיקה בסיסית".

תחושה זו זוכה להדהוד חזק בספרות המדעית. סקירה משנת 2017 של שאמל ואחרים, "הפיזיקה של קרום כוכב הנייטרונים", מציינת כי בעוד שהפיזיקה של הקרום החיצוני מובנת טוב יותר יחסית, "מבנה החומר בליבות כוכבי נויטרונים, ובפרט משוואת המצב שלו, נותרו הסוד השמור היטב של כוכבי נויטרונים". חוסר היכולת לקבוע באופן סופי את ה-EoS פירושו שפרמטרים בסיסיים, כגון גבול המסה העליון המדויק של כוכבי נויטרונים לפני שהם קורסים לחורים שחורים (גבול טולמן-אופנהיימר-וולקוף), נותרים לא ודאיים, כאשר ההערכות התיאורטיות משתנות.

שש סיגמא:

תיאוריות מדעיות: כאשר תיאוריה נתקלת בראיות סותרות או נכשלת בהסברת תצפית חדשה, זה לא "פגם" בתהליך המדעי. במקום זאת, זה מאותת שהתיאוריה עשויה להיות לא שלמה, שגויה בתנאים מסוימים, או זקוקה לעידון. פערים כאלה חיוניים להתקדמות המדעית, ולעתים קרובות מובילים להשערות חדשות או אפילו לשינויי פרדיגמה. גישה זו עשויה להיות בדיוק מה שנדרש כדי לקדם את הבנתנו את הפולסרים.

גישה חזותית ל-Pulsar SETI: חיפוש נתונים משמעותיים באותות שנדחו בעבר

פולסרים נדחו מהר מדי מ-SETI. למה? כי יש יותר מדי מהם? זהו ייצוג חזותי של דרך אחת לחפש נתונים משמעותיים המקודדים בתוך האותות שלהם:

הפניות:

האם פולסרים רדיו הם משואות תקשורת חוצניות?
https://www.researchgate.net/publication/264785777_Are_Radio_Pulsars_Extraterrestrial_Communication_Beacons

מערכת מיקום פולסר: חיפוש אחר ראיות להנדסה מחוץ לכדור הארץ
https://arxiv.org/abs/1704.03316

חיפוש מרכז גלקטי בתדרים של 4–8 גיגה-הרץ אחר טכנולוגיות מחזוריות
https://iopscience.iop.org/article/10.3847/1538-3881/acccf0

"'שונה מכל דבר שראינו קודם': אסטרונומים גילו עצם מסתורי שיורה אותות מוזרים לעבר כדור הארץ כל 44 דקות, 28 במאי 2025
https://www.livescience.com/space/unlike-anything-we-have-seen-before-astronomers-discover-mysterious-object-firing-strange-signals-at-earth-every-44-minutes

פולסר זיקית מפתיע את האסטרונומים, 19 בפברואר 2013
https://observatoiredeparis.psl.eu/chameleon-pulsar-takes-astronomers-by-surprise.html

בלייזר של חור שחור משנה כיוון וכעת מכוון את הסילון שלו לעבר כדור הארץ
שינוי כיוון בלתי מוסבר
https://ras.ac.uk/news-and-press/research-highlights/galaxy-changes-classification-jet-changes-direction

(FRINGE) פענוח המסר של הפולסרים: תקשורת חכמה מהגלקסיה
https://www.amazon.com/Decoding-Message-Pulsars-Intelligent-Communication/dp/1591430623

Beskin, VS (2018). רדיו פולסרים. פיזיקה-אוספחי, 61(7), 655-686.

Hankins, TH, Rankin, JM, & Eilek, JA (2009). מהי הפיזיקה של פליטת רדיו פולסר? אסטרו2010: ה אסטרונומיה ואסטרופיזיקה סקר עשורי, ניירות לבנים מדעיים, מס' 120.

קונטופולוס, א., קלאפות'ראקוס, ג., וקזאנאס, ד. (2014). מגנטוספירה פולסרית סטנדרטית חדשה. הודעות חודשיות של החברה המלכותית לאסטרונומיה, 443(1), L45–L49.

נאס"א. (2013 באוקטובר, 23). צ'נדרה ו-XMM-ניוטון של נאס"א מצאו פולסר תמוה. משימות נאס"א.

פטרי, י. (2019). אלקטרודינמיקה של פולסרים: בעיה לא פתורה. כתב עת לפיזיקת פלזמה, 85(5), 15850501.

שאמל, נ., פנטינה, א.פ., וזדוניק, ג'.ל. (2017). הפיזיקה של קרום כוכב הנייטרונים. בתוך הפיזיקה והאסטרופיזיקה של כוכבי נויטרונים (עמ' 57-95). שפרינגר, צ'אם.