המפגש עם העב"ם בסולת'יל התרחש בבוקר יום ראשון קר בגאלוויי, ב-23 בפברואר 1986. (כשהעליתי זאת לראשונה בשנת 2016 הייתי משוכנע שזו הפעם היחידה שראיתי משהו שלא שייך לשמיים שלנו. מאוחר יותר הוכח שזה לא היה המקרה.) סולת'יל היה המקום שבו התרחשה התצפית, העב"ם היה מעל הר קלאדאג.

הרפתקה בלתי צפויה

החוויה של 1986 פתחה בהרפתקה בלתי צפויה, כזו שלקחה אותי מגבעות סולת'יל אל חופי הקרח של גרינלנד.

ההנאות של החיים בגאלוויי היו פשוטים. בשבילי, אחד הדברים הטובים ביותר היה הליכה לאורך טיילת החוף: "הנשף", כפי שכולם קראו לו. לשכנים שלי בפארק פיירלנדס היה גור סוער בן עשרה חודשים בשם רוקי, ולעתים קרובות הוצאתי אותו החוצה כדי לשרוף קצת מהאנרגיה האינסופית הזו.

הבוקר ההוא היה בוקר נאה: לאחר גשם קצר, השמיים התבהרו למרחב כחול ברובו, בהיר שמש. שכבת כפור צרה עדיין דבקה בדשא בשדה.

"קדימה, רוקי," אמרתי, מושכת ברצועה שלו. "בוא נתקדם לפני שהמזג אוויר ישנה את דעתו."

השעה הייתה בסביבות אחת עשרה כשהתחלנו לעשות את דרכנו במעלה הגבעה בדרך דאליספורט לכיוון חוף סולטהיל.

השמיים היו טלאים של אפור קודר וכחול בוהק, וניסיתי לנחש אם נירטב. כשהטהתי את ראשי לאחור, סרקתי את העננים, משהו תפס את עיניי.

החפץ בצורת סיגר

בין גגות של שורת בתים, חפץ מוצק, אפור, בצורת סיגר, ריחף בשקט באוויר. הוא היה דומם לחלוטין. רוקי, בינתיים, התעניין הרבה יותר בחלקת דשא שנראתה מבטיחה.

לא הייתה איתי את מצלמת ה-35 מ"מ שלי, עובדה שאצטער עליה במשך שנים. העצם נראה כאילו מרחף קילומטר או שניים משם, ממש מעל הגגות, ללא תנועה כמוני, בעודי עומד שם, מהרהר בו ומחפש הסבר "רציונלי".

"זה נראה כמו צפלין," מלמלתי לעצמי לבסוף, ופטריתי את הרעיון שאני רואה עב"ם.

אז המשכתי בהליכה. ושמרתי את החפץ לנגד עיניי. עקב שינוי הפרספקטיבה, בית וכמה עצים החליקו מולו, באופן זמני, לכמה שניות, וחסמו את שדה הראייה שלי.

באופן טבעי, ציפיתי שהחפץ יופיע שוב בצד השני כשאנחנו נעבור את המכשול.

אבל זה לא קרה. פיסת השמיים שבה זה היה אמור להיות הייתה ריקה.

חיפוש אחר תשובות

"חכי רגע," אמרתי והסתובבתי. רוקי הרים את מבטי אליי, מבולבל. חזרתי לנקודה המדויקת שבה ראיתי את זה לראשונה. כלום. השמיים היו רק שמיים. ספינת אוויר איטית עדיין תהיה שם, או לפחות בקרבת מקום. זה פשוט... נעלם.

זה נעלם תוך שניות. צעדתי הלוך ושוב שלוש פעמים או יותר בחוסר אמון. הייתי חייב לראות את זה שוב. זה היה בלתי אפשרי שזה כבר לא שם. רוקי התחיל לייבב, לאחר שנמאס לו לגמרי מהמשחק המוזר הזה של הליכה הלוך ושוב. המשכנו ללכת.

למטה בטיילת סאלטהיל, פנינו שמאלה בחנות הפינתית. הירוק מעבר לכביש רחש פעילות. באביב 2016 התקיים פסטיבל של ממש. בחוף הים, סרקתי את השמיים הפתוחים לרווחה פעם נוספת. צלולים.

מחפשים עדים

שאלה חלפה במוחי: האם אחרים יכלו לראות את אותו הדבר כמוני? התגברתי על אופי הביישני הטבעי שלי כדי לחקור כמה אנשים שהסתובבו שם:

"ראית עכשיו ספינת אוויר או בלונים בשמיים?" זה הרגיש כמו להיות חוקר שוק. פשוט קיבלתי משיכות כתפיים ונינודי ראש בתגובה.

כבר התייאשתי מהתקווה למצוא מישהו אחר לשאול כשראיתי את חבר שלי, ג'ים, שהיה הבעלים של מתחם השעשועים המקומי. "ג'ים, טוב לראות אותך!" צעקתי מעל רעש של להקה חיה. "אז מה כל זה?"

"שבוע הקולג', אריק!" הוא חייך. "או שבוע הסמרטוטים, תלוי כמה בלגן הם עושים. אתה נראה כאילו ראית רוח רפאים."

"לא רוח רפאים," אמרתי, מנמיך את קולי. "יותר כמו... ספינת אוויר? ראית משהו שם למעלה בשמיים? גדול, אפור, בצורת סיגר?"

ג'ים צחק. "הדבר היחיד שראיתי בשמיים זה הרווחים שלי ממכונות המזל. עבדת קשה מדי, חבר." הוא נתן לי מבט מוזר, והשארנו את זה ככה. שבוע הקולג' נמשך והסתיים ב-1 במרץ.

ארכיון גאלוויי אדוורטייזר, 27 בפברואר, 1986, עמוד 21:
"שבוע הקולג' בעיצומו כרגע. הערב מתקיים ערב רוקנרול תחפושות בליז'רלנד עם ג'ון קיוג ופול סירקל.""

מכאן, שבוע המכללות 1986 נמשך מיום ראשון, 23 בפברואר, עד יום שבת, 1 במרץ 1986. אין רישומים אחרים לתזמון שבוע המכללות בשנת 1986.

"תודה" נתונה לארכיונאי של מפרסם גאלווי.

כותרות

כשבועיים לאחר מכן, יצאתי שוב לטיול רגלי בטיילת סולת'יל. נכנסתי לחנות הפינתית של ווסטרן האוס כדי לקנות סיגריות. סרקתי את מדף המגזינים, ופתאום קפצה לי כותרת:

"דיווח על גלש עב"ם מעל חופי אירלנד ואנגליה". ליבי הלם בחזי. לקחתי את המגזין וקראתי את הכתבה בו במקום. התברר שלא הייתי היחיד שראה דברים מוזרים באותו שבוע.

זה היה חלק קטן מפאזל גדול הרבה יותר.

תצפיות מקבילות ב בערך באותו הזמן

"צ'ארלס בחידת עב"ם"
ב-23 בפברואר 1986: על פי ה"סאנדיי מירור", הנסיך צ'ארלס טס מעל הים האירי במטוס VC-10 של חיל האוויר המלכותי, בשובו מארה"ב. הטייס דיווח לבקרת התנועה האווירית של שאנון על עצם אדום זוהר שהאיר את תא הטייס. משרד ההגנה אישר כי אין סכנה. מטוסים אחרים באזור דיווחו על אותו עצם.

• מיילס ג'ונסטון, חוקר בבלפסט, ראה כדור אש אדום עם זנב מעל הים האירי ב-23 בפברואר ודיווח על כך למצפה ארמה. דיווח זה מופיע ב"חדשות עב"מים צפוניות, גיליון 118”משנת 1986.
• בספרו "חייזרים בינינו", ג'ורג' קלינטון אנדרוז מספר על התקרית של הנסיך צ'ארלס. הנסיך צ'ארלס מצוטט כאומר, "הרגשתי שאני נמצא בנוכחות משהו שאינו לידיעתנו או בשליטתנו", למרות שהספר מצטט מקורות צהובונים.
• חמישה עדים דיווחו על אורות ליליים מעל ים אירלנד בתקופה זו (האתר שבו נמצא אזכור זה אינו מחובר ב-13.09.2025).

מסאלט'יל, גאלוויי, הים האירי שוכן מזרחה, במרחק של פחות מ-200 מייל - מרחק שכל מטוס או עב"ם יוכלו לכסות בקלות תוך דקות.

30 שנים מאוחר יותר

גירשתי את הזיכרון הזה כמעט 30 שנה. בשנת 2016 חידשתי ושחזרתי את מה שראיתי באותו יום בשנת 1986, קרוב לאי מאטון בגאלוויי. עד מהרה גיליתי שלמקום הזה יש היסטוריה של תצפיות מוזרות.

כשחזרתי לתצפית על עב"ם בסאלטהיל בשנת 1986 בשנת 2016, דיווחתי על כך ל-MUFON בפעם הראשונה. בניסיון לזכור כמה שיותר פרטים, החלטתי לחקור מרחוק את החוף שמעליו ריחף העצם.

הופתעתי למצוא בגוגל מפות כל מיני עיגולים מוזרים. הם הזכירו לי את הפרק "ביוגנזה" מ"תיקים באפלה". מדדתי אותם.

רגע, לא ראיתי את זה קודם בחוף קלאדאג ב-1999? נזכרתי שגיליתי את זה וצילמתי תמונה של עיגול מהקרקע לאתר שלי, "גאלוויי וירטואליתלאחר מכן, הסתובבתי בחוף קלאדאג, ושאלתי אנשים רבים אם הם יודעים מהם העיגולים האלה. לא קיבלתי תשובה.

כמה מוזר. האם המעגלים האלה היו אולי סוג חדש של "מעגלי תבואה קבועים", שריד מהתקופה שבה ראיתי את העב"ם שלי שם שלוש עשרה שנים קודם לכן? הייתי מלא תקווה.

אחרי קצת מחקר, הם התחילו להזכיר לי את ה- מעגלי מיאמי, שרידים של בתי מעגל פרהיסטוריים שהתגלו בפלורידה. להוט להגיע לשורש העניין, יצרתי קשר עם המחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת גאלוויי כדי לברר אם יש להם מידע על המעגלים הללו.

תוך שעתיים ד"ר שרלוק (זה באמת שמו), מנהל בית הספר הארכיאולוגי של גאלוויי, ענה: המבנים תוכננו על ידי מרטין ביירן ופדרייג קונוויי כחלק מפרויקט האמנות "סולאס אטלנטיס גאלוויי 1993". הודיתי לד"ר שרלוק, ואמרתי לו שיצרתי קשר עם הארכיאולוג מרטין ביירן חמישה ימים קודם לכן.

כמו כן, הזכרתי שקישרתי את העיגולים לתצפית על עב"ם, ושמרטין כנראה צחק כל הדרך לפאב על זה:

כתבתי את האימייל הזה בצחוק. איך יכול להיות שלמרטין יש מידע כלשהו על עצמים מעופפים לא מזוהים, נכון? בוודאי שלא היה שום קשר בין מיצב אמנות לבין חידה קוסמית כלשהי.

ואז, יוצר המעגלים, מרטין ביירן, חזר אליי. הוא קרא למעגלים "סולאס אטלנטיס", ככל הנראה מאירית עתיקה לבד ("אור, בהירות"), הקשור ל סולוס ("אור") בלטינית. מקור האור היה במקור תמיד השמש (סוֹל).

מרטין אמר שזהו פרויקט אמנות סביבתית, בהשראתם הרופפת מגלגלי רפואה של ילידים אמריקאים, אמנות מגליתית אירית ומתקן הביוב המוצע באי מאטון.

מה שמרטין ביירן לא הזכיר במפורש היה הקשר של מיצב האמנות שלו לסיפור המקור של העם האירי: אגדת ה... טואתה דה דנאן.

ישנן שתי גרסאות לאגדה: אחת הייתה פופולרית מאוד מהמאה ה-18 עד המאה ה-19, והגיעה ממטיילים מקומיים ועתיקות שאספו פולקלור מקומי. סר ויליאם וויילד (אביו של אוסקר וויילד) הפך את המסלול מגאולי לקונג לפופולרי בסיפורו "לוך קוריב: חופיו ואיייו (אחד)"

השמיים טואתה דה דנאן הגיעו בספינות גדולות כמו עננים, שעפו באוויר והביאו איתן חפצים קסומים, למשל חרב אור (חרב אור, מישהו?). הם היו יצורים דמויי אלוהים, המכונים לפעמים "הנוצצים", חסינים מפני הזדקנות ומחלות, עם יכולות ריפוי ושינוי צורה. הם הביאו ציוויליזציה, אמנויות ומיומנויות מתקדמות לאירלנד. אגדת הטוואטה נכתבה במאה ה-11, הרבה לפני שג'ורג' לוקאס כתב את מלחמת הכוכבים.

האם זה היה בגלל מפרץ גאלוויי, שהמיתולוגיה טואתה דה דנאן הגיעו בספינות ענן אפלות, שרפו חלק מהן, ואז נחתו על הר בפנים הארץ?

במובן מסוים, תצפית העב"ם בסאלטהיל והאירועים הנלווים אליהם הם אימות של המסלול הדרומי...

The Tuatha Dé Danann כאסטרונאוטים עתיקים: מגאלווי לקונג

אגדות הטואטה דה דאנן נקראות פחות כסיפור הגירה רגיל ויותר כזיכרון של ירידה יוצאת דופן. בפרשנויות של אסטרונאוטים עתיקים, דמויות אלה נתפסות כישויות על-טבעיות שהגעתן עיצבה מחדש את נופה של אירלנד ומורשתן שרדה באנדרטאות האבן הגדולות הפזורות ברחבי האי. היכן שבדורות מאוחרים יותר ראו גלים בלתי חדירים וקברים עצומים, המיתוס סיפק תשובה: הם נבנו על ידי אלים שבאו מהשמיים.

כתבי היד מתארים אותם מגיעים ב"ספינות שעפו באוויר", ביטוי שמהדהד באופן מוזר עם חזונות מודרניים של חלליות. הם הביאו איתם חפצים נוצצים בעלי עוצמה עצומה - כלים או טכנולוגיות שכותבי כרוניקה מוקדמים יכלו לתאר רק כאוצרות קסומים. סיפור הגעתם מתפקד כהעברת טכנולוגיה מיתית: יצורים היורדים מלמעלה, מדגימים הישגי בנייה ואנרגיה מעבר להיקף של כל קהילה אנושית באותה תקופה.

המסלול הדרומי דרך גאלוויי

בסיפור מחדש זה, נחיתתם ב מפרץ גאלווי מקבל את האיכות של ירידה מבוקרת. ה Claddagh הופך לאזור סף, ראש החוף הנבחר לספינתם. משם, הם לא התפזרו ללא מטרה; במקום זאת הם התקדמו פנימה במבנה, בעקבות נהר קוריב אל תוך הים הפנימי העצום של לו קוריב (אורבסאןכל ציון דרך נחרט בנוכחותם: גאלוויי נקשרה לבתולה מפמלייתם, מיי קווילין על שם הנווט שלהם, האגם המוקדש ללורד הים מננן, שאולי זכור כמפקד.

נוקמה כגבעת איתות

מסת הגיר המרשימה של נוקמה (קנוק מידה) מתנשא לאורך נתיבם. מעוטר בגלדים עתיקים, הוא הופך בקריאה זו לעמדת פיקוד טבעית, ראש גבעה שהופכת למגדלור או לנקודת תצפית. בפולקלור מאוחר יותר נזכרה המקום כמקום מושבו של פיונבהאר, מלך הפיות, אך מנקודת מבטו של האסטרונאוט הקדום הוא מזכיר את התחנות הגבוהות שמהן ייתכן שהמגיעים החדשים סרקו או כוון את פעילותם.

קונג וקיירנס של מויטורה

שיאה של התקדמותם הוא ב קונג, שדה הקרב של מויטורהכאן האגדות ממקמות את מלחמתן הגדולה עם שבט האש בולג. קיירן באלימקגיבון, מסיבי ולא פתוח, ניתן לקרוא אותו כמאגר או התקנה; אקוהי'ס קיירן, קשור למלך שנפל, עשוי למעשה לסמן קבורה בעלת משמעות קוסמית; הקירום של דאיתי, עצום כמו המונומנטים של סלייגו, מהווה חלק מרשת ארצית גדולה. אלה אינם קברים אקראיים אלא צמתים במערכת פרהיסטורית, המקושרים למיתוס ולזיכרון.

נוף שעבר שיפוץ

מה שעולה הוא מפה קוגניטיבית שהופכת לרשת קדושה. מפרץ גאלוויי, קוריב, נוקמה וקונג הופכים לשלבים בתהלוכה של יצורים מן העולם הבא. סיפורם מקדש את הארץ, אך הוא גם מקודד זיכרון של טכנולוגיה וכוח מעבר לאמצעים אנושיים רגילים. בין אם נזכרים כאלים, פיות או אבות קדמונים, הטואטה דה דאנן משתלבים בתבנית הרחבה יותר של מסורת האסטרונאוטים הקדומים: אלה שירדו מהשמיים, יצרו נופים לסמלים, והותירו אחריהם מונומנטים גדולים מכדי לשכוח.

בהקשר מודרני יותר, קלאדאג, הרובע העתיק ביותר בגאלוויי, נבחר כאתר לפרויקט האמנות הסביבתית "סולאס אטלנטיס", שיצר גיאוגליפים וגלגלי רפואה בהשראת העיצובים המגליתיים של אירלנד, תוך הדגשת תפקידו כנקודת מוצא מרכזית. מחוף קלאדאג, ניתן לראות הן את הנוף המנוקד בגלעדים של בורן והן את מבצרי האבן העתיקים של איי אראן, מה שהופך אותו לגשר סמלי המחבר את ההווה העירוני לעבר המונומנטלי.

יצירת מפה של הגעת הטוואטה דה-דנאן,

שם, קו רוחב, קו אורך, סוג
קלאדה (גאלוויי), 53.269037,-9.056382, נחיתה
קונג, 53.555384,-9.289087, שדה קרב
דולמן פולנברון, 53.0426,-9.1373, ניאוליתית
Knockma (Cnoc Meadha),53.48186,-8.96054,Cairn
נוקנריה (קיירן מייב), 54.2589,-8.5746, קיירן
היפסטאון קיירן, 54.095, -8.34855, קיירן
Labby Rock,54.090495,-8.312838,קבר פורטל
שי לו (Moytura),54.089,-8.345,Cairn
Sliabh an Iarinn,54.092275,-7.973237,נחיתה
לוך ארו, 54.05656,-8.33593, אגם
לוך אלן, 54.096, -8.075, אגם

הגעתו של Tuatha Dé Danann - מסורת דרומית (גאלווי → קונג)

1. מפרץ גאלוויי / קלאדאג - מבט ראשון על אירלנד

• קואורדינטות: 53.269037, –9.056382
• מִקרֶה: הצי של הטואתה דה דאנן מופיע מתוך ערפל הים, נכנס למפרץ גאלוויי ונוחת לחוף ליד נהר קלאדאג.
• פרט מיתולוגי: כאן הם מבצעים את שריפה טקסית של ספינותיהם הגדולות — ניתוק סמלי של הקשרים עם העולם האחר.
• פרשנות: מעשה זה אינו בהכרח משמעותו השמדת כל כלי שיט; אלא, הוא מסמן את התיישבותם הבלתי ניתנת לביטול. כלי שיט קטנים יותר (או ספינות שנשמרו בקסם) עדיין יכלו לשאת אותם בפנים הארץ.
• הד ארכיאולוגי: מעבר למפרץ, ה דולמן פולנברון (53.0426, –9.1373) וקברי בורן אחרים עוגנים את מפל הנחיתה הזה בנוף מתקופת האבן.

2. המעבר הפנימי - נהר קוריב ולוך אוירבסין

• קואורדינטות (דרום לוך קוריב): ~53.45, –9.33
• מִקרֶה: לאחר טקס הנחיתה שלהם, בני הטואטה דה דאנן נעים פנימה דרך ה... נהר קוריב אל תוך המרחב העצום של לו קוריב (נקרא בעבר Oirbsean, מקושר ל-Manannán mac Lir).
• פרט מיתולוגי: מסע פנים הארץ הזה מתואר כצי הנע דרך ים פנים הארץ, הנושא את צבא האלים אל הקרב.
• הד ארכיאולוגי: חופי קוריב מנוקדים בגלעדים, כרנוגים ומגליתים - נקודות ביניים פרהיסטוריות.

3. נוקמה (Cnoc Meadha) - גבעת הפיות של קונאכט

• קואורדינטות: 53.48186, –8.96054
• מִקרֶה: בדרך צפונה, הטוואטה קשורים ל נוקמה, גבעת הגיר שהתפרסמה מאוחר יותר כמקום מושבו של פיונבהאר, מלך פיות קונכט.
• פרט מיתולוגי: גלים בראש נוקמה (כולל גלן צ'זאיר) מקשרים אתר זה לשכבות המוקדמות ביותר של סיפור הפלישה.
• הד ארכיאולוגי: גלים ניאוליתיים בפסגה, שנעשה בהם שימוש חוזר מאוחר יותר באגדות.

4. קונג - מישורי מויטורה (שדה הקרב הראשון)

• קואורדינטות: 53.555384, –9.289087
• מִקרֶה: רכס טואטה דה דאנן קונג, הצוואר הצר בין אגם קוריב לוג מאסק. כאן הם פוגשים את פיר בולג.
• פרט מיתולוגי: הקרב הראשון במוטורה מתרחש על פני המישורים; נואדה מאבד את זרועו, המלך אאוצ'ייד מפיר בולג נהרג.
• הד ארכיאולוגי:
  • קיירן באלימקגיבון (~53.530, –9.280): קבר מעבר עצום שלא נפתח, המקושר להרוגי מויטורה.
  • ערימת אקוהי (Carn Eochaid) (~53.568, –9.270): נאמר שזוהי תל הקבורה של המלך אאוצ'ייד.
  • הקירום של דאיתי (~53.628, –9.225): גלים עצומים צפונה יותר, המחזקים את נוף שדה הקרב הקדוש.
  • מעגלי אבנים, אבני קבע וגלים אחרים מקובצים סביב קונג וקרוס.

מפה 2: המסורת הצפונית (סליגו)

מסורת זו מבוססת על ניתוח מלומד מהמאה ה-20, הטוען כי תרגום שגוי העביר את אתר הקרב הראשון במוטורה לקונג. נקודת מבט זו גורסת ששני הקרבות הגדולים התרחשו במחוז סלייגו, אזור עם ריכוז חסר תקדים של מונומנטים ניאוליתיים המספקים רקע הולם לגזע של בנאים מומחים.  

מסלול ומיקומים מרכזיים:

נקודת הגעה: מפרץ סלייגו למרות שלא צוין במפורש כנקודת נחיתה, ריכוז האתרים הניאוליתיים המשמעותיים והקדומים ביותר סביב מפרץ סלייגו, כגון קארומור ונוקניאה, הופך אותו לנקודת הכניסה ההגיונית למסורת זו.  

פעילות לב הארץ של דנן: במקום מסלול ליניארי, מסורת זו מציעה שכל אזור סלייגו היה מרכז כוחם העיקרי של שבט הטוואטה דה דאנן ומוקד הסכסוך שלהם עם הפירבולג.

אתרים ארכיאולוגיים ומיתולוגיים מרכזיים:

האתר המסורתי של ה- שְׁנִיָה קרב מויטורה ממוקם במישור קילמקטרני, ממזרח ללוך ארו ובצל קארוקיל. הקוהרנטיות הגיאוגרפית של מיקומו של הקרב השני תומכת חזק בטענה שהקרב הראשון התרחש גם בסלייגו.  

מיתוס ומסתורין: הגעתם של הטואטה דה דאנן

סיפורם של בני הטוואטה דה דאנן המגיעים בספינות שנחתו על הר מופיע באופן בולט ביותר בספר "Lebor Gabála Erenn" (ספר כיבוש אירלנד). קובץ שירים ופרוזה זה מספר את מקורותיו המיתולוגיים של העם האירי.

על פי תיאורים אלה, בני הטואטה דה דאנן - גזע של יצורים דמויות אלים בעלי שליטה בקסם ובמלאכת יד - הגיעו לאירלנד תחת מעטה של ​​מסתורין. הטקסטים מתארים אותם מגיעים ב"עננים אפלים" או "ספינות מעופפות", שעטפו את הארץ בצל במשך שלושה ימים. הדימוי המרשים של עם המופיע לראשונה על פסגת הר מחזק את האופי המיתי של הגעתם.

שיקום, לא מקלט

את מסעם ניתן להבין בצורה הטובה ביותר ככיבוש אדמות אבות ולא כמעוף למקלט. פרשנויות מלומדות מסוימות מקשרות בין סיפורם של בני טואתא דה דנן לבין הנרטיב המקראי של בני ישראל שחזרו מהגלות.

ספר הפלישות
סעיפים 55-64: הטואטה דה דנן
https://www.maryjones.us/ctexts/lebor4.html

ארבעת התכשיטים של Tuatha Dé Danann
https://www.maryjones.us/ctexts/jewels.html

... והפולקלור המתמשך של טואטה דה דנן הוא שהם ישובו. למעשה, חלק מהנבואות העממיות קובעות שהם ישובו לקרב גדול אחרון, לתרחיש של סוף העולם, לאפוקליפסה, ושהם ינצחו.

הגשתי מספר בקשות למידע על חופש המידע בנוגע לתצפיות עב"מים איריות ובריטיות בשנים 1985-1986, ואעדכן דף זה כאשר הן יפורסמו (תאריך כתיבת שורות אלה: 27 באוגוסט 2025). זה בנוגע לעב"ם של פרינס צ'ארלס ול-Shannon ATC. מידע נוסף נמצא ב... פייסבוק.